מאיר לבבי – סיפורו של עזבון אמנות נשכח

 

%d7%a2%d7%96%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%98%d7%9f

1920 – סבי מאיר לבבי ז"ל עלה לארץ  כחלוץ צעיר והתגייס לגדוד העבודה. בשנתו הראשונה בגדוד עבד בקבוצת פועלים של יוצאי ליטא אשר ישבו במחנה באיזור המושבה 'מגדל' שליד הכנרת ואשר היו בין הקבוצות החלוציות אשר בתנאים קשים סללו את כביש טבריה- טבחא . שם בערבי ההווי החלוציים הכיר את אהובתו, חלוצה צעירה מקבוצות השומר הצעיר,  סוניה לבבי לבית שטוק סדן ( אחותו הבכורה של חוקר הספרות דב שטוק-סדן) .לאחר שנה בגדוד העבודה הרגיש סבי שרוח האמנות מנשבת בו והחליט לעלות עם אהובתו לירושלים ללימודי אמנות בבצלאל שם למד והיה מעורב בחיי האמנות והתרבות התוססים עד 1925.

%d7%91%d7%a6%d7%9c%d7%90%d7%9c-1924-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%91%d7%91%d7%99_22                                          בצלאל 1924 – בוריס שץ ותלמידיו ( מאיר לבבי יושב משמאל למטה)

אולם רוחות הזמן ואירועי העיתים גרמו לזוג הצעיר ב-1927 לשנות כיוון ולהצטרף עם משפחתם הצעירה (בינתיים נולדו  להם בת ובן ) לקבוצת החלוצים בהנהגתו של מאיר יערי ולהיות בקבוצת המייסדים שעלו לקרקע והקימו את קיבוץ מרחביה אשר בעמק יזרעאל ב-1929.

1963 – בהיותי בת 11 ….סבי – הוא – מאיר לבבי – הלך לעולמו בנסיבות טרגיות והוא בן 63.

img_20150202_0006

 

                                                        1963 – מאיר לבבי עם עידית ועומר נכדיו  

לימים למדתי אמנות ובחרתי בדרך היצירה, הלימוד וההוראה כדרך חיים.

1995 – בהיותי בת 42  .נפקחו עיניי ונוצרו התנאים בתודעתי לחיפוש אחר עזבון האמנות הנשכח של סבי.
עזבונו האמנותי היה מפוזר בבתי החברים בקיבוץ ובקיבוצי העמק וכן מספר ציורים ורישומים נשמרו בבית אימי בקיבוץ.
בהיותי מעיינת ברישומים ובמעט הציורים שנשתמרו שאלתי את אימי ,יהודית לבבי , האם היא זוכרת היכן יכולים להיות ציורים נוספים? …תשובתה הייתה שהיא חושבת שישנם עוד כמה ציורים נשכחים שסבתי עליה השלום הטמינה בעליית הגג .
עליתי אל הגג של הבית הקטן הקיבוצי ושם מצאתי בארגז מאובק 3 ציורים; חלוץ ושמש, חלוץ כורע וחלוץ וברוש.
ניקיתי מהם את האבק ואחזה בי התרגשות רבה.
שאלתי את אימי מדוע הסתירה סבתי ציורים אלו בגג ? התשובה שקיבלתי שהיא התביישה בהם וכן גם הכילו תוכן קשה.

התבוננתי ב שלושה ציורים אלו ומתוך כך שהיו לי כבר ידע ועמדה בהתבוננות ב'סיפורה של אמנות ישראל'  הגעתי להכרה שהם חשובים וראוי שימצאו את מקומם באחד מהאוספים של המוזיאונים המרכזיים.
תחילה הראיתי אותם לחוקרים של אמנות הישראלית ותשובתם היתה; שאין לציורים אלו כל ערך ציבורי אלא רק משפחתי נוסטלגי. לא הסכמתי עם עמדה זו ויצאתי למסע של 20 שנה להעניק ערך ל- 3 ציורי החלוץ ולסיפורו של סבי ועזבון האמנות הנשכח שלו.

2015 – אלן גינתון האוצרת של האמנות הישראלית במוזיאון תל אביב מתקשרת אלי ומבקשת לרכוש את שלושת ציורי החלוץ על מנת להכלילם באוסף הקבע של האמנות הישראלית בו הם מוצגים היום. בשבילי היה זה רגע גדול בו נסגרו ונפתחו שני מעגלים;
האחד – מעגל תוכן ומשמעות – 3 ציורי החלוץ של סבי – הוא – מאיר לבבי-  הביאו והכניסו לשיח האמנות הישראלית נקודת מבט שהיתה חסרה בה. נקודת המבט של הנראטיב החלוצי כסיפורם האנושי של יחידים במאבקם בקשיים וביאוש.
השני – מעגל אישי ומשפחתי – הצלחתי לספר על סבי. על סיפור חייו החלוצי רצוף השינויים, מאבקים ויסורים. על אישיותו מעוררת ההשראה ועל נפתולי חייו.  דמותו ונוכחותו נעלמו מחיי בגיל צעיר אך היום אני מבינה יותר מתמיד עד כמה האיר את דרכי וסיפורו ארוג בתכני, זהותי ומהותי.

_mg_3370-0medium

                                             22.1.2015, מוזיאון תל אביב – פתיחת תערוכת אוסף הקבע
                                               עידית לבבי גבאי על יד 3 ציורי החלוצים של מאיר לבבי ז"ל

………………………………………………………………………………………………………………………………………………………….

כתבות – מאמרים – מידע

 

……………………………………………………………………………………………………………………………………………………………..

ציורים מתוך העזבון

……………………………………………………………………………………………………………………………………………………………..

מאיר לבבי – מסמכים

 

 

 

 

 

 

 

 

מאמרים /קבצים קשורים: