יְחֵפוֹת – דרורה דומיני, עידית לבבי גבאי, רונית אגסי

הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בקרית טבעון

The Gallery for Israeli At at the Tivon Memorial Center

תערוכה

  יְחֵפוֹת | BARE FEET

רונית אגסי | דרורה דומיני | עידית לבבי גבאי

Idit Levavi Gabbai | Ronit Agassi | Drora Dominey

אוצרת: מיכל שכנאי

curator: Michal Shachnai  

 פתיחה:

שישי  10.1.25 בשעה 11:30

    שיח גלריה :

שישי  14.2.25  בשעה  10.30

נעילה:

 15.3.25

האמניות רונית אגסי, דרורה דומיני,  ועידית לבבי גבאי חלקו ילדוּת משותפת בקיבוץ מרחביה, ילדוּת צנועה וסגפנית בקיבוץ של ימי ראשית המדינה, ילדוּת החותרת לבריאתו של אדם חדש שימצא את מימושו במסגרת הקולקטיב ויגלם בדמותו את תמצית האתוס הישראלי, שלושתן אמניות פעילות בשנות השבעים לחייהן. כל אחת בנפרד התוותה את דרכה בעולם האמנות הישראלי ובנתה קריירה משמעותית רבת שנים של יצירה.  הרקע הביוגרפי והעיסוק באמנות, המשותף להן, יצר חברוּת אמיצה רבת שנים.

למרות ששלושתן עזבו את הקיבוץ עוד בצעירותן ,יש למרחביה מקום נוכח ביצירתן – מוטיבים ותמות הקשורים לאתוס החלוצי בכלל, למרחביה בפרט, החלו להופיע ביצירותיהן עוד מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. בעבודותיהן קיימת התייחסות ברמות ועוצמות שונות לביוגרפיה שלהן,למקום ול"חצר" בה נולדו וגדלו. המקום שחינך ועיצב אותן ובו שוטטו ברגלים יחפות .

בתערוכה מוצגים גופי עבודה חדשים של האמניות שנוצרו במיוחד, לצד עבודות מוקדמות המוצגות במרחבים המשותפים. תערוכה זו מבקשת לבחון את מצע הגידול המשותף של שלוש האמניות וכיצד באה לידי ביטוי ביצירותיהן הילדוּת המיוחדת שהייתה להן, ילדוּת שמעטים בעולם חוו כמוה.

התערוכה מתחקה אחר האופן בו האמניות מנסחות שפה אמנותית המגיבה אל המודלים התרבותיים והאידיאולוגיים שעיצבו אותן – האופן שבו אמניות נשים מתמודדות עם חוקי האבות.

הפעם האחרונה ששלושתן הציגו ביחד הייתה בתערוכה הקבוצתית המדוברת "לינה משותפת – קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית " (2005) באוצרותה של טלי תמיר, שהביאה בזמנו לבמה ולשיח קול חדש על רקע תהליך השינוי העמוק שעבר על התנועה הקיבוצית, בשנות ה-80 וה – 90 של המאה שעברה. תמיר מצטרפת, גם בנקודת זמן זאת, למסען המשותף של שלוש האמניות במאמר חדש שכתבה לרגל התערוכה ובו נקודת מבט מורחבת על משמעות ומעמד הגוף בתרבות הקיבוצית וביצירותיהן של האמניות בפרט.

מעניין לבחון היום, עשרים שנה מאוחר יותר מאותה תערוכה ואחרי אירועי ה -שביעי באוקטובר אשר החזירו את נושא הקיבוץ והקהילות הקיבוציות לשיח החברתי הישראלי, את מבטן של שלוש האמניות אל עבר בית הגידול שחוזר כחוט השני בגופי עבודותיהן לאורך השנים, מה נאסף והבשיל ? מה השתנה והתחדש לאור אירועי המציאות המשתנה ? איך מצטרפים מבטים ומבעים אלה לסיפור הישראלי הגדול והרחב יותר .

התערוכה בתמיכת הקרן בשביל האמנות

לקריאה נוספת:

טקסט תערוכה מורחב – מיכל שכנאי
יחפות במרחב{יה} – על הגופניות בתרבות הקיבוצית בכלל וביצירותיהן של האמניות בפרט – ד"ר טלי תמיר 

 

מבט בתערוכה – מקבץ עבודות דרורה דומיני

                                     מבט בתערוכה – קיר מזרח – מימין לשמאל: רונית אגסי,דרורה דומיני, עידית לבבי גבאי

עידית לבבי גבאי, קיר חלקלק, 2025