פתיחת הפרויקט באירוע החגיגי במועדון
בשבת של ראש-השנה-23/9 בשעה 13.00
הפרויקט נמשך שבעה שבועות ובמהלכן התקיימו אירועים שונים
בתכנית: קטעי מוסיקה– קבוצה קאמרית מתוך התזמורת האנדלוסית /סיפורה של הגלריה– הקרנת מצגת / דוברים: אסתי ויסמן- מזכירה חברתית בכברי / יורם ישראלי-ראש המועצה האזורית מטה אשר / נעה רז מלמד-נציגת האמנים / סעיד אבו שקרה- מנהל הגלריה באום אל פחם / גליה בר-אור –ברכת משכן לאמנות בעין חרוד / דרורה דקל –אוצרת הפרויקט
בתערוכות השתתפו:
* 3 דורות אמני כברי.
*יוצגו עבודות של 12 אמנים שנפטרו בעשור האחרון והציגו אצלנו – בקיר המרכזי בגלריה.
* יציגו גם שלושת המאייסטרים: אורי ריזמן, יחיאל שמי, ומשה קופפרמן. כאשר עם כל אחד מהם מנהל דיאלוג אמן שהקשר
ביניהם ראוי למפגש – אסף בן צבי, ישעיהו גבאי, ואבנר לבינסון.
* מציגים גם אמנים/מורים ממנור כברי- יורי כץ, עידו מרכוס, רועי דרסטין, וטל אפשטיין.
* משתתפת גם קבוצת אמנים מרכזיים שהציגו בכברי במהלך ה-40 שנים, האמנים שובצו בזוגות ושלשות ליצירת עבודה
משותפת: רון עמיר-מיכה ברעם / איצ'ה גולומבק, אבי איפרגן, אתי אברג'יל, עידו בראל / עידית לבבי גבאי – דרורה
דומיני / הילה בן ארי, זיוה ילין, נעה רז מלמד / פריד אבו שקרה- עאסם אבו שקרה / גיא רז-אמירה זיאן /
*באחד החללים מציגים אמני כברי בני הדור השלישי רישומים ייחודיים – עפרי כנעני, אביטל כנעני, רוני שניאור, אורלי סבר,
ועידן ארז.
* במנהרה – מציגים: אמיר פולק -עדי בן חורין / מיקי צדיק -ינאי קלנר / דרורה דקל-סאהר מיאערי / יעקוב חפץ / ז'אק ז'אנו * בספריה: יעל כנעני, ג'וזיאן ונונו, שלומי חגי/ יציגו גם שמואל פאר/ ניסים זמיר , ניסים טלאור, ואברום גבאי.
סימפוזיון בנושא מקומם של הגלריות הפריפריאליות בתרבות המקומית- התקיים בשבת, 28/10 , בשעה 13.00 במועדון
דרורה דקל/ הפקה ואוצרות
עוזר הפקה- יובל בלוך
……………………………………………………………………………………………………………………………………………………………..
עידית לבבי גבאי < > דרורה דומיני / דיאלוג
עידית ודרורה אמניות בנות קיבוץ מרחביה אשר בעמק יזרעאל חולקות ביניהן תשתית ביוגרפית משותפת בה מוטמע זיכרון המרחב הקיבוצי ויצוגיו.
בתערוכה '40 לגלריה בכברי' –
דרורה דומיני בחרה לבצע עבודות המאזכרות את תבליטי הבטון-ברוט הגיאומטרים שהיה נהוג בשנות ה 70-60 של המאה העשרים לעטר בהם את בתי הילדים ובתי התרבות הקיבוציים.
עידית לבבי גבאי בחרה בקבוצת ציורים שהוצגו לפני שנתיים באטלייה שמי המקיימים דיאלוג ושיח עם שפת הפיסול של שמי, על רצף הזמן והשיח הבין-דורי.
הבחירה בחומר המוקצף בצבע וורוד/בזוקה המופיע ביצירותיה של דומיני והצבע הורוד/אפרסק המופיע בציוריה של לבבי גבאי נבחרו על ידי האמניות כמוטיב המייצג, במקרה זה, את הדחקת הגוף וההיבט החתרני המעודן שבעבודות אלו.
עבודת הרצפה התהוותה במקום, בנישה בין קירות התצוגה שלהן. האמניות הביאו מספר אביזרים ואובייקטים נבחרים מהסטודיות שלהן ויצרו מהם מעגל משותף – כמעשה סימון אמנות-ילדות ראשוני ו/או גם כעקבות ושאריות יצוגיות-סופניות.
